Enrico Macias, Concert (Performing Arts Center à Tel Aviv, mai 2011) –

הו אנריקו, כמה הקהל הזה התגעגע אליך? רחוק מן העין, קרוב אל הלב, שזה סולד אאוט, בטח בהיכל התרבות, המעוז הותיק והבטוח.
מה חדש אצל אנריקו מסיאס? לא תאמינו: הוא שר ביידיש, כלומר שובר שיניים. יידיש היא עוד שפה  כדי לרצות קהל: במהלך הערב נשמע לדינו, ערבית, עברית,  מסעה של מנגינה כשם אלבומו האחרון – Voyage D’une Melodie .
אבל השאלה במפגש עם הקהל הישראלי אינה כמה שירים מהאלבום החדש יכנסו. למעשה – כמה שפחות יותר טוב.  מבחינת הקהל כמו לפני 30 שנה, הוא בא לשמוע מהזמר היהודי צרפתי ממוצא אלג’יראי את אותם השירים שנמסים באוזניים כמו חמאה.
לאנריקו הרי צריך להאמין כשהוא שר על ה« מון פאיי« , כי אנריקו נשאר מלך הג’סטות « מן הלב » ועוד פעם « המשפחה שלי », ו »אני מרגיש טוב איתכם ». פריס היא אותה פריס שבגלויות הקיטש, וילדי העולם מלפני 40 שנה לא הזדקנו, וגם השמש היא אותה השמש. ואם חגיגה, אז כל הדודות שהגיעו להיכל, מוכנות להיכנס לסכסוך עם המאבטחים שלו כדי לתלות לו אישית שרשרת שהביאו מהבית.
אנריקו, שקיבל פרס אמ »י (אמני ישראל) בתחילת הערב, נשאר מלך הג’סטות.. גם נציג העם היהודי בתפוצות, קולו – קול העם שאומר כי החיים בסך הכל יפים, אלה החיים היפים שהשאירו את אנריקו כמו פעם. כמו תמיד.
הקהל קיבל את הפרק המי-יודע-כמה ברומן האהבה בינו ובין אנריקו. נוספו פה ושם אנשים שהיו ילדים, כשהורים שלהם הלכו לשמוע אותו בפעם הראשונה לפני איזה ארבעים שנה. הם כבר מפזזים ליד הבמה.
הגיבור שלהם, כבר בן 73,  אותו גיבור, רומנטי, שארמנטי, נוסטלגי. ששר מנגינות הקולחות באותו תבשיל מתוזמר בניחוח צרפתי-אלג’יראי-ספרדי-לטיני-צועני, והפעם גם יידיש ולדינו בדואט מפתיע ומרגש עם הזמרת יסמין לוי בשירים « קוראסון מי » ו »אדיו קרידה« , וכמו שכל השירים האלה נשמעים מיושנים, זה ממשיך לעבוד. הקלות הנסבלת או הבלתי נסבלת שבה אנריקו מצליח למגנט את הקהל.
אתה יכול לשאול איך לאנריקו עצמו לא נמאס למחזר. מה שבטוח:  הוא יודע שלקהל לא נמאס ממנו. אנריקו חוזר אל המשפחה הגדולה שהתגעגעה אליו כמו לפני עשרים ושלושים שנה, וזה באמת איזה סיפור אהבה בהמשכים שאינו נגמר לעולם.

Enrico Macias Live In Tel Aviv
Loriental vous signale de très belles photos du concert sur cet article ICI

1 Comment on “Enrico Macias, Concert (Performing Arts Center à Tel Aviv, mai 2011) –

  1. Merci que tu existes,mon Enrico,mon seul grand veritable amour,tu restes la raison de mon existance,tu es a jamais dans mon esprit et je reste la,aupres de toi,ma tete sur ton epaule gauche,pres de ton coeur andalous de Juif espagnol.

Laisser un commentaire

Votre adresse e-mail ne sera pas publiée. Les champs obligatoires sont indiqués avec *

*

Ce site utilise Akismet pour réduire les indésirables. En savoir plus sur comment les données de vos commentaires sont utilisées.